שרירן ברחם הוא גידול שפיר של שריר הרחם, ובבדיקת אולטרסאונד מזהים אותו כגוש עגול וברור גבולות, שגודלו נמדד בשלושה צירים ומיקומו נקבע לפי היחס לחלל הרחם: מבחוץ, בתוך הדופן או בתוך החלל.
המיקום חשוב לא פחות מהגודל, כי שרירן קטן בתוך החלל יכול לגרום לדימום חריג וקושי להרות, בעוד שרירן גדול בדופן החיצונית לפעמים לא מורגש כלל.
בדיקה אחת בדרך כלל מספיקה כדי לדעת כמה שרירנים יש, מה גודל כל אחד ואיפה הוא יושב.
כשהתמונה לא חד משמעית, למשל כשיש חשד לשרירן שבולט לחלל הרחם, משלימים בהידרוסונוגרפיה, באולטרסאונד תלת מימד או ב-MRI.
ההחלטה אם לטפל או רק לעקוב נשארת בידי הרופאה המטפלת, והיא נשענת על הממצאים האלה ועל התסמינים.
בנורית הדמייה מבצעים אולטרסאונד גניקולוגי לנשים עם דימום חריג, כאבים או ממצא מקרי שהופנו לבירור.
אם קיבלתן אבחנה של שרירן או שאתן חשות בתסמינים שמעוררים חשד, אפשר לקבוע תור ולהתחיל מבדיקה ממוקדת.
מה רואים באולטרסאונד כשיש שרירן ברחם?
שרירן, ברפואה "לאומיומה", נוצר מתאי שריר חלק של הרחם.
באולטרסאונד הוא נראה בדרך כלל כגוש עגול או סגלגל, כהה יותר מרקמת הרחם שסביבו ("היפואקואי", כלומר מחזיר פחות הד), עם גבולות חדים.
לעיתים רואים בקצוות הגוש "צל אקוסטי", פס כהה שמתפשט מאחוריו ונוצר כשהגל הקולי נבלע ברקמה הצפופה.
בתוך השרירן יש לפעמים מראה "מערבולת" של פסים כהים ובהירים לסירוגין.
שרירנים ישנים יכולים להכיל הסתיידויות, שנראות כנקודות לבנות בהירות, ושרירנים שהתנוונו מכילים אזורים נוזליים שנראים שחורים.
אלה ממצאים מוכרים והמטפלת תדע לפרש אותם.
בדיקת דופלר מוסיפה מידע על אספקת הדם.
בשרירן טיפוסי רואים זרימה סביב ההיקף, כמו טבעת של כלי דם.
זרימה כאוטית בתוך הגוש, או כזו שנראית חריגה, היא סיבה להעמיק את הבירור.
נתון להקשר: מחקר של Baird ועמיתיה, שפורסם ב-American Journal of Obstetrics and Gynecology בשנת 2003 ונערך באמצעות בדיקות אולטרסאונד, מצא שעד גיל 50 כ-70% מהנשים הלבנות ויותר מ-80% מהנשים השחורות במדגם פיתחו שרירן אחד לפחות.
כלומר, שרירן הוא ממצא נפוץ מאוד, ורוב הנשים שיש להן אותו לא יזדקקו לטיפול.
הסיבה שרוב הנשים מגלות אותו במקרה היא שלשרירן קטן אין תסמינים.
לדברי רופאת נשים ותיקה המתמחה באולטרסאונד, "לא כל שרירן מצדיק התערבות, אבל כל שרירן מצדיק שנדע בדיוק איפה הוא יושב, כי המיקום קובע אם הוא ישפיע על הווסת, על ההריון או על שום דבר".
איך נקבעים הגודל והמיקום של השרירן?
את הגודל מודדים בשלושה צירים הניצבים זה לזה: אורך, רוחב ועומק, ומדווחים אותם בסנטימטרים או במילימטרים.
כשיש כמה שרירנים, מציינים את מספרם ומודדים את הגדולים או את אלה שעלולים להשפיע על התסמינים.
מדידה עקבית חשובה, כי היא מאפשרת להשוות בין בדיקה לבדיקה ולהבין אם השרירן גדל.
את המיקום מתארים לפי שלושה סוגים עיקריים.
בסיווג של FIGO, הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה ומיילדות, הסוגים מחולקים עוד לתתי קבוצות לפי המידה שבה השרירן בולט לחלל הרחם.
| סוג השרירן | איפה הוא יושב | איך הוא נראה בבדיקה | למה זה משנה |
|---|---|---|---|
| "תת-רירייתי" (מתחת לרירית) | בולט לתוך חלל הרחם, לעיתים על גבעול | גוש שמעוות את קו הרירית או נמצא בתוך החלל | קשור לדימומים חריגים ולקושי בהשרשה או בהריון |
| "תוך-דופני" | בתוך שריר הרחם | גוש עגול בעובי הדופן, לפעמים מגדיל את הרחם כולו | הסוג הנפוץ, יכול לגרום לווסת כבדה או לתחושת לחץ |
| "תת-צפקי" | בדופן החיצונית, בולט כלפי חוץ | גוש שמחובר לרחם, לפעמים על גבעול | לחץ על שלפוחית השתן או על המעי, פחות השפעה על הווסת |
תיאור מלא של המיקום כולל גם צד: דופן קדמית, אחורית, תחתית הרחם או אזור צוואר הרחם.
שרירן בדופן הקדמית יכול ללחוץ על שלפוחית השתן, ושרירן בדופן האחורית על המעי הגס.
שרירן באזור צוואר הרחם יכול להקשות על חלק מהבדיקות והטיפולים.
כשהשרירן תת-רירייתי, מודדים כמה ממנו בולט לחלל וכמה ממנו נמצא בתוך הדופן.
זה הנתון שמשפיע על שיטת הטיפול אם יוחלט עליו.
כשהשרירן תת-צפקי על גבעול, בודקים שהוא באמת מחובר לרחם, ולא שחלה או גוש אחר שנדבק אליו.
הדופלר עוזר כאן: הכלי המזין את השרירן יוצא מדופן הרחם, ואילו בגוש שחלתי הוא יוצא מהשחלה.
מבחינה מעשית, אולטרסאונד וגינלי נותן תמונה חדה יותר של רוב השרירנים, כי המתמר קרוב לרחם.
כשהרחם גדול מאוד ועולה מעל האגן, מוסיפים סריקה דרך הבטן, שמלווה בשלפוחית מלאה, כדי לראות את הגבול העליון של הגוש.
הבדיקה עצמה קצרה יחסית ואורכת בדרך כלל זמן קצר.
מתי אולטרסאונד רגיל לא מספיק ומה משלימים?
אולטרסאונד רגיל מזהה את רוב השרירנים, אבל יש שלושה מצבים שבהם מבקשים בדיקה נוספת: חשד לשרירן בתוך החלל, תכנון ניתוח או הריון, ובלבול בין שרירן לאדנומיוזיס.
"הידרוסונוגרפיה" היא בדיקת אולטרסאונד שבה מחדירים נוזל סטרילי דרך צנתר דק לחלל הרחם, והחלל מתרחב ורואים את קירותיו בבירור.
הבדיקה מבדילה בין שרירן תת-רירייתי לבין פוליפ, ומראה כמה מהגוש בולט לתוך החלל.
היא משמשת במיוחד כשיש דימום בין הווסתות או לפני טיפולי פוריות.
בנורית הדמייה מבצעים הידרוסונוגרפיה בנפרד מהבדיקה הרגילה.
אולטרסאונד רחם תלת מימד מוסיף מבט שלישי: רואים את חלל הרחם מהחזית, כמו בתצלום שמלפנים.
זה מועיל לבדוק אם השרירן עיוות את צורת החלל, ולהבחין בין שרירן לבין מומים מולדים כמו מחיצה או רחם דו קרני.
MRI של האגן מומלץ כשיש הרבה שרירנים, כשהם גדולים מאוד או כשמתכננים ניתוח שמטרתו לשמר את הרחם.
הוא גם עוזר להבדיל שרירן מאדנומיוזיס, מצב שבו רקמת רירית הרחם חדרה לדופן.
ל-MRI אין תחליף כשהאולטרסאונד לא נותן תשובה ברורה.
שרירן שגדל במהירות, או כזה שנראה חריג בדופלר, מצדיק בירור מהיר יותר.
רוב הצמיחה המהירה אינה מסוכנת, אבל סרקומה של הרחם, גידול נדיר וממאיר, יכולה להיראות בהתחלה כמו שרירן.
לכן הרופאה משווה בין בדיקות ולא נשענת על בדיקה אחת.
כל כמה זמן עושים מעקב ומה ישפיע על ההחלטה?
אין לוח זמנים אחד לכולן.
כשהשרירן קטן ואין תסמינים, בדרך כלל מסתפקים במעקב אולטרסאונד כל שישה עד שנים עשר חודשים, ולפעמים במרווח ארוך יותר.
כשיש תסמינים, או שהשרירן גדל מבדיקה לבדיקה, הרופאה תקצר את המרווח או תציע טיפול.
שלושה דברים משפיעים על ההחלטה.
הראשון הוא התסמינים: דימום וסת כבד או ממושך, אנמיה, לחץ באגן, שתן תכוף, עצירות או כאב.
השני הוא התוכניות להריון: שרירן שמעוות את החלל יכול לפגוע בסיכוי להרות, וגם שרירן במיקום אחר יכול לדרוש מעקב בהריון.
השלישי הוא הגיל והקרבה לגיל המעבר, כי אחרי ירידת האסטרוגן שרירנים נוטים לקטון.
בהריון, שרירן יכול לגדול בשליש הראשון ולכן עוקבים אחריו באולטרסאונד.
אם יש לשרירן מיקום שמפריע, למשל קרוב לצוואר הרחם או בסמוך לשליה, ההריון מנוהל בהתאם.
כדי שההשוואה בין בדיקות תהיה מדויקת, כדאי להביא לבדיקה את התוצאות הקודמות ולבצע אותה, אם אפשר, באותו מכון ובאותה שיטה.
כאב פתאומי וחד באגן, במיוחד עם חום או בחילה, אינו נושא למעקב רגיל.
הוא עלול להעיד על התנוונות של שרירן או על פיתול של שרירן על גבעול, ויש לפנות לרופאה או לחדר מיון באותו יום.
שאלות נפוצות על שרירן ברחם ובדיקת אולטרסאונד
ריכזנו תשובות לשאלות שנשים שואלות לפני הבדיקה ואחריה.
איך מתכוננים לבדיקת אולטרסאונד לאיתור שרירן?
לאולטרסאונד וגינלי אין צורך בשלפוחית מלאה.
מומלץ להגיע עם הפניה ועם תוצאות בדיקות קודמות.
אם אפשר, כדאי לקבוע את הבדיקה לאחר סיום הווסת, כי הרירית אז דקה והחלל נראה ברור יותר, מה שעוזר כשחושדים בשרירן תת-רירייתי.
בדיקה דרך הבטן דורשת שלפוחית מלאה.
האם שרירן יכול להיעלם מעצמו?
לעיתים הוא מצטמק, בעיקר אחרי גיל המעבר, וכמעט אף פעם לא נעלם לגמרי בלי טיפול.
שרירן שהתנוון יכול להצטמק ולהשאיר צלקת.
מעקב באולטרסאונד מראה אם הוא יציב, גדל או קטן.
האם שרירן מונע הריון?
רוב הנשים עם שרירן נכנסות להריון ללא קושי.
הבעיה מתעוררת בעיקר כשהשרירן בולט לתוך חלל הרחם או מעוות אותו.
לכן לפני טיפולי פוריות בודקים את החלל, בהידרוסונוגרפיה או באולטרסאונד תלת מימד, ולא רק את גודל השרירן.
האם אפשר לדעת באולטרסאונד שהשרירן שפיר?
המראה הטיפוסי של שרירן, יחד עם דופלר רגוע וצמיחה איטית, מעיד על גידול שפיר ברוב המקרים.
אולטרסאונד הוא כלי סינון ולא קובע אבחנה סופית.
אם יש ממצא חריג או צמיחה מהירה, הרופאה תפנה לבדיקות נוספות.
שרירן ברחם ובדיקת אולטרסאונד בנורית הדמייה: מה לקחת מהמדריך
האבחון של שרירן נשען על שלושה נתונים: כמה שרירנים יש, מה גודלם ואיפה הם יושבים ביחס לחלל הרחם.
המיקום קובע אם יש השפעה על הווסת ועל הפוריות, והגודל קובע איך עוקבים.
בדיקה אחת מספיקה לרוב, ואם נשארה שאלה, יש בדיקות משלימות שמדויקות יותר לשאלה הספציפית.
בנורית הדמייה אפשר לבצע אולטרסאונד גניקולוגי, אולטרסאונד רחם תלת מימד, בדיקת דופלר אגן והידרוסונוגרפיה, כך שהבירור הראשוני נעשה במקום אחד ובשפה ברורה.
אם נמצא אצלך שרירן ברחם, או שיש לך תסמינים שמצריכים בדיקה, אפשר ליצור קשר דרך האתר ולקבוע תור.