ציסטה בשחלה היא כיס מלא נוזל שנוצר בתוך השחלה או על פניה, ורוב הציסטות הן "ציסטה פונקציונלית" (כיס שנוצר מהמחזור החודשי עצמו, כשזקיק לא נפתח כראוי בזמן הביוץ או ממשיך לגדול) שחולפת מעצמה בתוך מחזור עד שלושה מחזורים.
באולטרסאונד וגינלי רואים אותה בבירור: מודדים את גודלה בשלושה ממדים, בודקים את דופן הכיס, את התוכן שבתוכו ואם יש בו מחיצות או רקמה מוצקה, ובעזרת "דופלר" (בדיקה שמודדת זרימת דם) בודקים אם יש זרימה בתוך הממצא.
לפי הממצאים נקבע המעקב.
ציסטה פשוטה וקטנה בדרך כלל אינה דורשת דבר, ציסטה מעל 5 ס"מ או כזו עם מראה לא אופייני מחייבת בדיקה חוזרת או בירור נוסף, וכאב פתאומי וחזק הוא סימן לפנות למיון ולא לקבוע תור לבדיקה.
בנורית הדמייה אפשר לבצע אולטרסאונד וגינלי, אולטרסאונד שחלות ובדיקת דופלר אגן, ולקבוע תור דרך האתר.
מה רואים באולטרסאונד כשיש ציסטה בשחלה?
הבדיקה המרכזית היא אולטרסאונד וגינלי, שבו המתמר קרוב לשחלה ומתקבלת תמונה חדה יותר מזו של בדיקה דרך דופן הבטן.
הבודקת מציינת באיזו שחלה נמצאת הציסטה, אם יש יותר מאחת, ומתארת כמה מאפיינים שקובעים את משמעות הממצא:
- גודל: מדידה בשלושה ממדים, במילימטרים או בסנטימטרים.
- דופן: דקה וחלקה, או עבה ולא סדירה.
- תוכן: נוזל צלול שנראה שחור לגמרי במסך, או הדים פנימיים בצורת רשת, קריש או מרקם אחיד.
- מחיצות ורקמה מוצקה: האם יש מחיצות דקות, מחיצות עבות או בליטות שיוצאות מהדופן פנימה.
- זרימת דם בדופלר: האם יש כלי דם בדופן או בתוך הממצא.
ציסטה "פשוטה" היא כיס עגול בעל חלל אחד, דופן דקה ונוזל צלול בלבד, בלי מחיצות ובלי זרימה פנימית.
זה המראה הנפוץ ביותר אצל נשים בגיל הפוריות, וגם הממצא עם הסיכון הנמוך ביותר.
לדברי רדיולוגית המתמחה בהדמיית אגן, "הגודל הוא רק חלק מהסיפור.
מה שקובע את ההמשך הוא המראה הפנימי של הציסטה: הדופן, המחיצות וזרימת הדם".
הדופלר חשוב במיוחד כשיש תוכן לא צלול בתוך הציסטה.
קריש דם אחרי דימום נראה כמו רקמה מוצקה, אבל אין בו זרימה.
בליטה אמיתית בדופן, לעומת זאת, מראה לרוב כלי דם.
ההבדל הזה מכריע בין מעקב שקט לבין בירור נוסף.
הבודקת מחפשת גם נוזל חופשי ב"חלל דאגלס" (המרווח שמאחורי הרחם).
כמות קטנה סביב הביוץ תקינה לגמרי, אבל כמות גדולה לצד ציסטה מצדיקה תשומת לב, ובמיוחד אם יש כאב.
איך מבדילים בין סוגי הכיסים בשחלה?
לא כל כיס בשחלה הוא "סתם ציסטה".
לכל סוג יש מראה אופייני באולטרסאונד והתנהגות משלו לאורך זמן, והטבלה מרכזת את השישה הנפוצים:
| סוג | המראה באולטרסאונד | ההתנהגות הצפויה | מעקב |
|---|---|---|---|
| "ציסטה זקיקית" (זקיק שגדל מעל כ-3 ס"מ ולא ביצע ביוץ) | כיס עגול, דופן דקה, נוזל צלול | חולפת בדרך כלל תוך מחזור עד שלושה | בדיקה חוזרת רק אם גדולה או כואבת |
| "ציסטת גופיף צהוב" (הזקיק אחרי הביוץ, כשהוא מתמלא בנוזל או בדם) | דופן עבה יחסית, לפעמים הדים פנימיים וזרימה בהיקף הדופן | חולפת בדרך כלל, ולעיתים נראית בהריון צעיר | לפי הגודל והתסמינים |
| "ציסטה המורגית" (דימום לתוך ציסטה פונקציונלית) | מראה של רשת עדינה או קריש עם קצוות קעורים, בלי זרימה בפנים | נספגת בדרך כלל תוך שבועות | מעל 5 ס"מ: בדיקה חוזרת אחרי 6 עד 12 שבועות |
| "אנדומטריומה" (ציסטה עם רקמה דמוית רירית רחם, המכונה גם ציסטת שוקולד) | הדים נמוכים ואחידים, בדרך כלל בחלל אחד | לא חולפת מעצמה | מעקב ובירור אצל גינקולוגית |
| "דרמואיד" (ציסטה שמכילה שומן, שיער ורקמות נוספות) | אזור בהיר עם צל מאחוריו וקווים דקים | יציבה וגדלה לאט | מעקב, ולעיתים טיפול בגלל סיכון לתסביב |
| "ציסטדנומה" (גידול שפיר המכיל נוזל או ריר) | ציסטה לעיתים גדולה, עם מחיצות דקות | לא חולפת מעצמה | הערכה אצל גינקולוגית |
הבדיקה החוזרת עוזרת לסווג: ציסטה פונקציונלית נעלמת או קטנה בבדיקה אחרי הווסת הבאה, ואילו אנדומטריומה או דרמואיד נשארות בגודלן.
כשהמראה אינו חד משמעי, השלב הבא הוא בדרך כלל MRI של האגן ולא ניחוש.
אם יש חשד שהציסטה קשורה לאנדומטריוזיס, כדאי לבצע בדיקת אולטרסאונד לאנדומטריוזיס, שבודקת גם את שאר האגן ולא רק את השחלה.
כשהמטרה היא לעקוב אחרי הזקיקים והביוץ ולא אחרי ממצא חריג, מעקב זקיקים הוא הבדיקה המתאימה יותר.
מתי מספיק מעקב ומתי צריך בירור נוסף?
ההחלטה נשענת על שלושה נתונים: הגודל, המראה והשלב בחיים, כלומר לפני או אחרי גיל המעבר.
בעניין הגודל, ועידת הקונצנזוס של האגודה האמריקאית לרדיולוגים באולטרסאונד (SRU) קבעה שציסטה פשוטה של עד כ-5 ס"מ אצל אישה בגיל הפוריות בדרך כלל אינה דורשת מעקב.
בין 5 ל-7 ס"מ מקובל מעקב שנתי, ומעל 7 ס"מ נדרשת הערכה נוספת, בדרך כלל ב-MRI או אצל גינקולוגית מנתחת.
אחרי גיל המעבר הספים נמוכים יותר, ולכן גם ציסטה קטנה יחסית נבדקת מקרוב.
בפועל המצבים נראים כך:
- ציסטה פשוטה וקטנה בגיל הפוריות: לרוב אין צורך בפעולה, ולפעמים מספיקה בדיקה חוזרת אחרי הווסת הבאה.
- ציסטה המורגית מעל 5 ס"מ: בדיקה חוזרת אחרי 6 עד 12 שבועות, כדי לוודא שהקריש נספג.
- ציסטה שלא השתנתה אחרי כמה מחזורים: זה כבר לא נראה פונקציונלי, ומומלץ בירור אצל גינקולוגית.
- ציסטה עם מחיצות עבות, בליטות מוצקות או זרימת דם בתוך הרקמה: בירור נוסף בלי להמתין.
לצד הגודל, רדיולוגים משתמשים ב"O-RADS" (מערכת של הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה שמדרגת ממצא שחלתי מקטגוריה 1 עד 5 לפי המראה שלו).
לפי המערכת, הסיכון לממאירות בממצא מקטגוריה 2, שהיא הקטגוריה של רוב הציסטות הפשוטות והפונקציונליות, נמוך מאחוז אחד.
הסיכון עולה בהדרגה בקטגוריות הגבוהות יותר, ובקטגוריה 5 הוא 50 אחוזים ומעלה.
בדיקת דם לסמן CA-125 נשקלת בעיקר כשיש מראה חשוד או אחרי גיל המעבר.
היא אינה בדיקת סקר, כי הערך עשוי לעלות גם בגלל אנדומטריוזיס, וסת, שרירנים והריון.
את ההחלטה על בדיקות נוספות מקבלת הרופאה המפנה על סמך הדוח וההיסטוריה של המטופלת, ואין להסיק אותה מתוצאת אולטרסאונד בלבד.
אילו תסמינים מחייבים פנייה מהירה לרופאה?
ברוב המקרים ציסטה בשחלה אינה מורגשת בכלל, והיא מתגלה במקרה בבדיקה שנעשתה מסיבה אחרת.
כשיש תסמינים, הם בדרך כלל מתונים: לחץ או כבדות בבטן התחתונה, תחושת נפיחות, כאב קבוע בצד אחד, כאב בזמן יחסי מין או שינוי בדפוס הווסת.
תסמינים כאלה מצדיקים תור לאולטרסאונד גניקולוגי בימים הקרובים, אבל לא ריצה למיון.
סימנים אחרים לא מחכים לתור:
- כאב חזק ופתאומי בבטן התחתונה, במיוחד עם בחילה או הקאות, עלול להעיד על "תסביב שחלה" (היפוך של השחלה סביב הציר שלה, שחותך את אספקת הדם).
- כאב עם חום או סחרחורת עלול להעיד על דימום או על פקיעת ציסטה.
- כאב חד עם איחור בווסת או בדיקת הריון חיובית מחייב לשלול הריון חוץ רחמי.
לגבי תסביב חשוב לדעת דבר אחד: זרימת דם תקינה בדופלר אינה שוללת אותו, כי השחלה מקבלת דם משני כיוונים, ובשלב מוקדם הזרימה עדיין נראית.
לכן בכאב חריף ההחלטה מתבססת על התסמינים ועל הרופא במיון, לא על דופלר תקין.
ציסטות גדולות, דרמואידים במיוחד, מגדילות את הסיכון להיפוך.
שאלות נפוצות על ציסטות ובדיקת האולטרסאונד
כמה תשובות לשאלות שנשים שואלות לפני שהן קובעות בדיקה או אחרי שקיבלו דוח.
האם ציסטה בשחלה פוגעת בסיכוי להיכנס להריון?
ציסטה פונקציונלית לא פוגעת בפוריות, והיא חלק מהפעילות הרגילה של השחלה.
אנדומטריומה היא סיפור אחר: היא עלולה להפחית את הרזרבה השחלתית, ולכן מי שמתכננת הריון צריכה לקבל הערכה ממוקדת.
אצל נשים בבירור פוריות אפשר לשלב בדיקות פוריות ומעקב זקיקים כדי לראות את כל התמונה.
האם אפשר לעשות את הבדיקה בזמן הווסת?
אפשר, והבדיקה הווגינלית מתבצעת גם בזמן דימום.
עם זאת, לבירור ציסטה מקובל לבדוק אחרי שהווסת מסתיימת, ובבדיקה חוזרת כדאי לחזור על אותו שלב במחזור כדי שההשוואה תהיה הוגנת.
האם הבדיקה כואבת וצריך להתכונן אליה?
בדרך כלל אין כאב, אלא תחושת לחץ קלה.
בבדיקה וגינלית מקובל להגיע עם שלפוחית ריקה, ובבדיקה דרך דופן הבטן מתבקשת שלפוחית מלאה.
מומלץ להביא את הבדיקות הקודמות, כי ההשוואה אליהן היא שמאפשרת לראות אם הציסטה גדלה, קטנה או נשארה זהה.
האם צריך בדיקת דם בנוסף לאולטרסאונד?
לרוב לא, כשמדובר בציסטה פשוטה בגיל הפוריות.
כשהמראה אינו אופייני או שהאישה אחרי גיל המעבר, הרופאה עשויה להוסיף בדיקות דם.
ציסטה בשחלה אינה מצדיקה בדרך כלל בדיקות רבות, והפניה נקבעת לפי הממצא.
ציסטה בשחלה ובדיקת אולטרסאונד בנורית הדמייה
כדי לדעת מה הציסטה אומרת, צריך לקרוא את כל התמונה: גודל, דופן, תוכן, מחיצות וזרימה, ובמקרים רבים גם בדיקה חוזרת בשלב אחר של המחזור.
רוב הממצאים שפירים ועוברים בלי טיפול, והמעקב הנכון נועד להבדיל בין הכיסים האלה לבין הממצאים המעטים שדורשים המשך בירור.
בנורית הדמייה אפשר לבצע אולטרסאונד שחלות, אולטרסאונד וגינלי ובדיקת דופלר אגן, וכן לשלב מעקב זקיקים כשיש גם שאלה של פוריות.
אם קיבלתם דוח שמזכיר ציסטה בשחלה, או שיש לכם תסמינים שלא נעלמים, אפשר ליצור קשר דרך האתר ולקבוע בדיקה.
את המשך הטיפול תקבע הרופאה המטפלת על סמך הממצאים.